היכולת שלנו לנהל את הכסף ולהצליח כלכלית מבוססת לא רק על ידע וטכניקה, אלא בעיקר על ההתנהגות שלנו. כשמישהי מאמינה על עצמה שהיא גרועה עם כסף, לא מסודרת וממש לא מסתדרת עם מספרים – איך היא תצליח לנהל את הכספים בעסק שלה?
במקביל לכל המדריכים לניהול כלכלי שקיימים בבלוג, שנותנים הרבה כלים וטכניקה לניהול כלכלי, אני רוצה גם לכתוב על יצירת שינוי התנהגותי בחיים שלנו.
אחד הטיפים הכי טובים שקיבלתי כשלמדתי אימון, הוא להפריד את ההתנהגות מהאדם. במקום לומר "אני פזרנית", לומר "אני מתנהגת בפזרנות". זה אולי נשמע קצת כמו סמנטיקה, אבל בעיניי זה לא. כי אם "אני מתנהגת בפזרנות" – אני יכולה להרגיל את עצמי להתנהג בצורה אחרת. אבל אם "אני פזרנית" -אז, נו, אין מה לעשות. ככה אני וצריך להסתדר עם זה. ואלו שתי גישות שונות מהותית.
מהי התנהגות?
התנהגות היא אוסף ההרגלים שלנו.
אני אדם מתוכנן – זה בעצם אומר שיש לי הרגלים של תכנון. אני מנהלת רשימת משימות מסודרת, יש משימות שמוצמד אליהן תאריך, אני מתעדפת את המשימות שלי לפי סדר חשיבות. כשאני יוצאת מהבית אני עושה לעצמי מיני-לו"ז שכולל את משך הנסיעה הדרוש כולל פקקים ובלת"מים, את זמן היציאה שיאפשר לי להגיע בזמן, כמה זמן אני צריכה כדי להתארגן ומתי אני צריכה להפסיק לעבוד ולהתחיל להתארגן כדי לאפשר למיני-לו"ז לקרות. ויש עוד הרגלים שאימצתי לעצמי עם השנים כדי להיות "מתוכננת".
אנחנו מאמצים הרגלים כשאנחנו מקבלים תמורה מביצוע ההרגל. עוד הרגל שיש לי הוא ללכת לישון מוקדם. אני יודעת שכשאני הולכת לישון מאוחר, אני לא אשן מספיק שעות ואהיה עייפה למחרת למשך כל היום. לעומת זאת כשאני הולכת לישון מוקדם, אני מתעוררת רעננה, אנרגטית ושמחה. אז הרגלתי את עצמי להירדם בשעה מוקדמת. למרות שיש עוד דברים שהייתי רוצה לעשות, התמורה שאני מקבלת מלהיות רעננה ונמרצת לאורך כל היום – עולה פי עשרות מונים על התועלת של להספיק עוד כמה דברים בערב.
אבל הרבה פעמים יש לנו הרגלים שלכאורה לא מיטיבים איתנו. אני הרבה פעמים מתעצבנת בזמן הנהיגה. אני אומרת מילים לא יפות (ואף אחד לא שומע אותי) ואני צופרת. מה נותן לי ההרגל הלא חיובי הזה? הרי לכעוס לא נותן שום דבר טוב בחיים, אז למה אני ממשיכה לקיים הרגל שלא נותן לי תמורה? אז זהו, שיש כאן תמורה, אבל היא לא ברורה ויפה כמו בדוגמה הקודמת שנתתי, על שעות השינה. היא תמורה סמויה.
אולי להתעצבן גורם לי להרגיש צודקת, נהגת טובה יותר ואדם טוב יותר באופן כללי? אולי זה סתם מאפשר לי להיות משוחררת ולא אסופה? לכל אחד יש תשובה אחרת, תועלת אחרת. כל הרגל שלנו – בחרנו לעשות אותו כי הוא נתן לנו משהו. וכל הרגל, אפשר לשנות אם התועלת ממנו לא מספיק טובה לנו היום.
איך משנים הרגלים?
רוב האנשים שמגיעים אליי לייעוץ או אימון כלכלי, באים לשנות את התוצאות שלהם. הם לא באים לשנות את ההרגלים שלהם. אבל תוצאה היא פועל יוצא של ההרגל. ברגע שנשנה את ההרגלים שלנו וההתנהגות שלנו, נקבל תוצאות אחרות.
השלב הראשון הוא להבין מהם ההרגלים המעכבים שלנו, שגורמים לנו להגיע לתוצאות לא טובות – אילו תועלות הם נותנים לנו ואילו הפסדים הם גורמים לנו. זה מצריך חקירה והתבוננות פנימה, שיכולה להיות גם לא הכי נעימה. להודות בפני עצמנו שאנחנו לא מספיקים לעמוד בלוחות הזמנים שלנו בגלל שאנחנו מוותרים לעצמנו ולא בגלל שיש לנו בעיה אמיתית של חוסר זמן – זה לא נעים, גם אם זו האמת.
כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות
אחרי שמיפינו את ההרגלים המעכבים שלנו ורשמנו את התועלות הסמויות שיש לנו מהם וגם את ההפסדים שהם גורמים לנו – נתחיל לדמיין. נדמיין איך נתנהג כאשר יהיה לנו הרגל מועיל ומיטיב במקום ההרגל הנוכחי. איך נתנהג, אילו תועלות נקבל מההרגל החדש, מה תהיה התגובה של הסביבה – של המשפחה, החברים, הלקוחות והקולגות שלנו, ואיך נרגיש. ה-"איך נרגיש" חשוב במיוחד, כי הוא המפתח להצלחת השינוי.
אני ממליצה להכין פתק עם התחושות והרגשות שנחווה כאשר נפעל לפי ההרגל החדש ולקחת אותו איתנו.
עכשיו צריך להתחיל ליישם.
שינוי מתחיל ברגע אחד
לפני 10 שנים הייתי שותה המון קולה. כי הרגשתי מצוברחת ורציתי פינוק, כי חגגתי ורציתי לשמוח, כי רציתי קינוח אחרי האוכל, או סתם כי זה טעים. כמעט כל יום הייתי קונה במכונת השתיה פחית קולה.
ואז הפסקתי. בבת אחת, ביום אחד, החלטתי שאני לא שותה יותר קולה – וקיימתי. מאז ועד היום לא שתיתי קולה, ואולי פעמיים ב-10 השנים שעברו מאז התחשק לי לשתות.
עשיתי שינוי ברגע אחד. רגע אחד של החלטה.
נכון שבמקרה הזה גם היישום היה מהיר וברגע אחד, אבל זה לא חייב להיות ככה. אפשר גם לעשות שינוי הדרגתי. אפשר לעבור לשתות קולה 4 פעמים בשבוע, ואז פעמיים, ואז פעם בשבועיים ואז רק באירועים מיוחדים – ואז להפסיק בכלל כשמגלים שיש אלטרנטיבות הרבה יותר טובות ולא פחות טעימות (מים 😊).
אחרי שהחלטנו על השינוי שאנחנו רוצים שיקרה, על ההרגל החדש שאנחנו רוצים לאמץ, צרך לחשוב איך יהיה לנו הכי נכון להתחיל – ואז לנסות. אם הדרך שבחרנו לא הצליחה, ננסה דרך אחרת. לא תמיד העשייה שלנו תביא לתוצאה רצוי, אז נבדוק, נבחן, נשנה – עד שנצליח.
זה לא קל לצאת מאזור הנוחות שלנו ולנסות דברים חדשים והרגלים חדשים.
♡ יכול להיות שיתאים לנו לפרק את ההרגל החדש (והמאיים) למיני-הרגלים קטנטנים וכל פעם ליישם מיני-הרגל קטנטן – כך שהשינוי שנצטרך לעשות יהיה כמעט לא מורגש.
♡ יכול להיות שתתאים לנו גישת "הכול או כלום" ולעשות את השינוי כולו בבת אחת.
♡ יכול להיות שבתחומים מסויימים יתאימו לנו גישות שונות, פעם צעדים קטנטנים, ופעם לקפוץ למים.
מעבר לבניית תוכנית אישית לשינוי ההרגל חשוב שנהיה נאמנים למה שהחלטנו ולבצע. אם אמרתי שאני עושה שינוי ועושה את הצעד הקטנטן או הקפיצה המלאה למים – אני עושה אותו. גם אם בפעם הראשונה זה יהיה לי סיוט. גם אם בפעם השניה זה יהיה לי ממש לא נעים. כנראה שבפעם השלישית, הרביעית והחמישית זה כבר יהיה נסבל ואחר כך כבר לא אבין איך חייתי עד היום אחרת.
תוך כדי העשייה, אנחנו כל הזמן צריכים להמשיך לדמיין ולהזכיר לעצמנו את כל הרווחים והתועלות שנפיק מההרגל החדש (בשביל זה הכנו פתק!).
מתי נדע שהצלחנו לעשות שינוי אמיתי? כשכבר אין לנו בראש את הדיאלוג הפנימי – כן אשתה קולה, לא אשתה קולה. כן אעשה ספורט, לא אעשה ספורט. כן אלך למסעדה, לא אלך למסעדה.
בהצלחה!
שינוי התנהגותי לוקח זמן, אבל הוא הכרחי על מנת ליצור לעצמנו תוצאות שונות, תוצאות טובות יותר בחיים. בהתחלה זה קשה, ומאוד מפתה לחזור להרגלים הישנים שלנו, ההרגלים המוכרים והנוחים. אבל אם קצת מאמץ בהתחלה, עם פוש התחלתי חזק, ההרגל החדש יהפוך לאוטומטי, להתנהגות שלנו ולאופי שלנו וכבר לא נצטרך להתאמץ כדי לקיים אותו. ואז – תקרה פריצת הדרך.
בהצלחה מעומק הלב!
מירה רוזנפלד
