התוכן הוא המלך, אבל התמונה תופסת את העין שלנו. אנחנו רוצים תמונה שמושכת את תשומת הלב של הלקוחות שלנו, תרגש, תסקרן, תיצור עניין או הזדהות – ובו בזמן – לא תצריך מאיתנו יותר מדי מאמצים, זמן ואנרגיה על מנת לייצר אותה. גם אם לא בורכנו ביכולת צילום עוצרת נשימה, נוכל ליישם כמה עקרונות כדי לשפר את יכולת הצילום והעריכה שלנו.
בעולם בו נהוג להעלות תכנים ותמונות חדשים כמה פעמים בשבוע (ואני אפילו לא מדברת על העלאת תמונה כל כמה שעות בסטורי), שיפור המיומנות של צילום ועריכת תמונות בעצמנו יכולה לחסוך לנו זמן וכסף ולשפר את הנראות של העסק שלנו.
תוכן עניינים
חלק 1 - רזולוציה ואיכות תמונה
רגע לפני שניגש לצלם ולעצב תמונות מהממות, בואו נבין כמה מושגים הקשורים לאיכות התמונה.
רזולוציה וגודל תמונה
רזלוציה היא מידות התמונה ונמדדת בפיקסלים – כמות הפיקסלים לרוחב התמונה וכמות פיקסלים לאורך התמונה. פיקסל הוא ריבוע של צבע מסויים, ובתמונה אחת יש לנו מאות אלפי או מיליוני פיקסלים בצבעים שונים. היחס בין כמות הפיקסלים לרוחב לבין כמות הפיקסלים לאורך קובע את הפרופורציות של התמונה – האם היא תהיה ריבוע או מלבן, כמה צר יהיה המלבן והאם התמונה תהיה לאורך או לרוחב.
פרופורציות מקובלות הן:
- 1:1 תמונה ריבועית, למשל 1000*1000.
- 16:9 תמונה מלבנית צרה: זהו יחס של סרטוני וידאו. מידות מקובלות הן 1080*1920 (FHD). במילים אומרים שש-עשרה תשע. ברגע שהופכים את היחס ל-9:16, הסרטון יהיה אנכי (כמו בסטורי).
- 4:3 תמונה מלבנית: יחס סטנדרטי של תמונה, מידות מקובלות הן 3000*4000.
תמונה ברזולוציה של 1920*1080 מכילה 2 מיליון פיקסלים בצבעים שונים. ככל שהתמונה מכילה יותר פיקסלים, היא תהיה חדה וברורה יותר. כשאנו מסתכלים על תמונה במסך המחשב ובטלפון, היא נמתחת לכל רוחב המסך. מסך מחשב הוא בד"כ ברזולוציה של 1080*1920, ומסך טלפון הוא ברוחב של כ-400 פיקסלים (משתנה בין מכשירים שונים).
כשנסתכל במסך המחשב על תמונה ברוחב 1920 (שמכילה 1920 פיקסלים לרוחב) ומעלה, היא תיראה מצויין, כל פיקסל יהיה קטנטן ואנחנו נראה תמונה חדה וברורה.
אם ניקח תמונה ברוחב 800, ונסתכל עליה ברוחב המלא של מסך המחשב, היא כבר לא תיראה חדה, כי כל פיקסל יימתח וכל ריבוע פיקסלי יהיה גדול יותר. אותה תמונה כאשר תוצג על מסך הטלפון תיראה מצויין.
בתמונה כאן מתחת לטקסט יש הדגמה קיצונית, בה ממש אפשר לראות איך ככל שכמות הפיקסלים בתמונה יורדת, היא נעשית פחות ברורה. אם אתם מסתכלים על התמונה במחשב, הרוחב המוצג שלה הוא בערך 600, כך שכל אחת מארבעת התמונות שהיא מכילה מוצג ברוחב של כ-150.
התמונה של 800*800 נראית מצויין, כי היא מכילה למעלה מ-150 פיקסלים לרוחב. התמונה של 80*80 נמתחת בערך פי 2 ונראית רע. התמונה של 40*40 נמתחת פי 4 וכבר נראית ממש גרוע ובתמונה של 10*10 ממש אפשר לספור את עשרת הפיקסלים לרוחב ולאורך.
חיתוך חלק מתמונה – Cropping
הטלפונים והמצלמות היום מצלמים ברוזולציה גבוהה מאוד (4000*3000 ומעלה) כך שהתמונות יוצאות מאוד איכותיות. הבעיה מתחילה כשאנחנו רוצים להשתמש רק בחלק מהתמונה שצילמנו, ואז יכול להיות שהחלק שאנו רוצים לבחור לא יכיל מספיק פיקסלים.
הנה תמונה שצילמתי בטיול אחה"צ עם הלהקה שלי. אם ארצה לחתוך מכאן תמונת תקריב של פומה, התמונה תצא מטושטשת, כי החלק שאני רוצה לחתוך מאוד קטן ומכיל בערך עשירית מכמות הפיקסלים של התמונה. אם אני רוצה להציג את החלק הזה בגדול, כתמונה בפני עצמה, זה אומר שיהיו בה ממש מעט פיקסלים והיא תיראה מפוקסלת ולא חדה.
אם בזמן הצילום לא בחרנו נכון את הפריים – וצילמנו מרחוק מדי או מקרוב מדי, יכול להיות שאח"כ נתקשה לבצע חיתוך מוצלח לתמונה.
סוגי קבצים
- jpg – קובץ תמונה מעובד הכולל דחיסה של הנתונים על מנת לייצר קובץ בעל משקל קטן. זה בד"כ סוג הקובץ שיוצרות המצלמות בטלפונים והוא מתאים לתמונות ללא טקסט או גרפיקה.
- png – סוג קובץ המתאים לתמונות המכילות טקסט וגרפיקה. הטקסט והגרפיקה יראו יותר חדים וברורים כאשר התמונה נשמרת כ-png מאשר כ-jpg. קובץ png מאפשר לשמור אלמנטים עם רקע שקוף, ואז ניתן להדביק את האלמנטים על תמונה אחרת.
- raw – קובץ תמונה ללא כיווץ וללא עיבוד המכיל מידע רב שמאפשר עריכה מקיפה בתוכנות מקצועיות. מצלמות מקצועיות (DSLR) מצלמות ב-raw ויש גם אפליקציות מצלמה בטלפון שמאפשרות צילום ב-raw (למשל open camera, צריך לבחור זאת בהגדרות).
ככל שקובץ התמונה מכיל יותר מידע (raw) ויותר פיקסלים, הוא יתפוס משקל רב יותר בזיכרון. ככל שהקובץ מכיל פחות מידע (jpg) ופחות פיקסלים, כלומר ברזולוציה קטנה יותר, הוא יתפוס פחות משקל.
המשקל של התמונה חשוב לנו כשאנו מעלים תמונות לאתר האינטרנט, כי ככל שמשקל התמונה נמוך יותר היא נטענת מהר יותר וזה משפיע על מהירות טעינת האתר. בהעלאה לרשתות זה פחות חשוב כי רובן מבצעות כיווץ לתמונות גדולות באופן אוטומטי.
חלק 2 - צילום התמונה
בואו נהיה ריאלים – אנחנו רוצים שהתמונות שלנו יהיו נעימות, יפות, ואולי אפילו מעניינות ומסקרנות. אבל הן כנראה לא הולכות להיות יוצאות דופן, לעצור את נשימתם של הקוראים שלנו, להתפרסם במגזין נחשב ולהביא לנו תהילה ופרסום.
וזו גם לא המטרה שלנו. המטרה היא לייצר פיד נעים, נראות ויזואלית אחידה ובעיקר תמונות מספיק טובות. נכוון לתמונה נעימה ואוורירית, אולי אפילו נשקיע ונשמור על קו עיצובי אחיד עם גוון או סגנון צילום מסויים כך שהקוראים שלנו יוכלו לזהות שהתמונה היא שלנו ולעצור את הגלילה שלהם.
איך עושים את זה? תמונה טובה מתחילה בתכנון קונספט וסגנון, ממשיכה ביצירת הקומפוזיציה ומושפעת מתנאי התאורה.
א. תכנון קונספט
קונספט היא מילה יפה למה יהיה בתמונה, איפה היא תצולם ומה יהיה הסגנון. לי הרבה יותר נוח לכתוב את הטקסטים לפוסטים ולפי נושא הפוסט והטקסט להחליט על הקונספט. ה-"מה יהיה בתמונה" יכול להיות תמונת פורטרט שלנו, תמונת גוף מלאה שלנו או אוביקטים. אוביקט יכול להיות כל דבר – חפצים, חיות, צמחים, נוף, אנשים אחרים או כל דבר אחר (שהוא לא אנחנו).
את רוב התמונות שאני מצלמת עבור העסק אני מצלמת ביום צילומים אחד בו אני מצלמת את התמונות שישמשו אותי בחודש הבא. בחודש יוני אכתוב את התכנים לחודש יולי ואצלם את התמונות המתאימות. אני מכינה רשימה של כל התמונות הדרושות, בד"כ היא תכיל מספר תמונות של אובייקטים ומספר תמונות שלי, ומתחילה לצלם.
יש אינסוף מדריכים וסדנאות בחינם ובתשלום כדי ללמד אתכם לצלם מעניין יותר. וזה באמת נהדר, כי תמיד כיף ללמוד עוד ולקבל השראה. אביא דוגמאות לחלק מאפשרויות הצילום:
צילום שלנו
- צילום פורטרט – צילום ראש ופלג גוף עליון עם רקע שקט ולא בולט. בד"כ לא נעשה תנועות מיוחדות אלא נשב או נעמוד ישרים ומסודרים, מבט למצלמה או הצידה וחיוך.
- צילום גוף מלא – כשהרקע ו/או הפוזיציה שלנו כן יכולים לשחק תפקיד. יכול להיות שנהיה במקום מעניין ונצטלם בו, יכול להיות שהרקע לא משמעותי אבל תנוחת הגוף שלנו תספר סיפור.
צילום אוביקטים
- צילום מלמעלה – flat lay. אוביקטים וקישוטים מסודרים יפה על רקע מעניין. נרצה שהמצלמה תהיה מאוזנת וממש מעל האוביקטים המצולמים. אחרת, אם תהיה קצת זוית התמונה תיראה פחות טוב.
- צילום מהצד או עם זוית קלה
- צילום בזוית מיוחדת או מגובה האוביקט
ב. מיקום וקומפוזיציה
קומפוזיציה היא מיקום האוביקטים בתוך הפריים (frame, גבולות התמונה). לא פחות חשוב מהקופוזיציה, הוא הרקע לתמונה שמשפיע מאוד על הסגנון, האוירה והתוצאה הסופית.
אנחנו קודם צריכים לדעת את המימדים של התמונה, האם אנחנו רוצים תמונת ריבוע, תמונה לרוחב או תמונה לאורך. אם התמונה לא ריבועית, חשוב שנדע גם כמה צרה הולכת להיות התמונה הסופית (מה היחס בין האורך לרוחב) כי היחס ישפיע על מיקום האובייקטים בפריים.
צילום אוביקטים
כשאני מצלמת תמונות עבור הפוסטים בבלוג, הן בד"כ יהיו יותר צרות מהיחסים הסטנדרטים של 16:9 או 4:3, ולכן אני ממקמת את האוביקטים צפוף יחסית. כשאני מצלמת לרשתות החברתיות, והתמונה הסופית תהיה ריבועית, אני ממקמת את הפריטים כך שיכנסו בתוך ריבוע (ותמיד מצלמת עם שוליים ספייר כדי שאח"כ אוכל לשחק עם החיתוך בעריכה).
צילום עצמי שלנו
כאנחנו מצלמים את עצמנו בבית נוודא שהרקע מאחורינו מסודר ונעים, ולא מושך יותר מדי את תשומת הלב. אין גרביים זרוקות על הרצפה או כלים מלוכלכים על השיש. גם כשאנחנו מצטלמים בחוץ – נשתדל שלא יהיו ברקע אנשים שמסיחים את הפוקוס מאיתנו ושהמיקום יהיה מעניין ונעים.
בבית אנחנו יכולים לקשט את הרקע שלנו, להגביה את העציץ שעל הרצפה לשרפרף גבוה, להדליק מנורת קיר רק בשביל היופי ולהחליף בין תמונות וחפצים.
אחרי ששיפרנו את הרקע, נמקם אותנו בפריים.
- נשים לב שאנחנו לא קרובים מדי למצלמה אבל גם לא רחוקים מדי. תמונה בה הפנים שלנו ממלאות את כל הפריים היא קצת מלחיצה בעיניי, אבל הכי נכון יהיה שאתם תעברו על תמונות של אנשים אחרים, ותגלו איזה סגנון הכי מדבר אליכם.
- בצילום פורטרט נרצה שלא יהיה מרווח גדול מדי מעל הראש שלנו ועד הקצה העליון של התמונה (headroom). בצילום של גוף מלא יכול להיות מרווח גדול, תלוי איפה אנחנו ממוקמים בפריים ומהי התנוחה שלנו.
- אנחנו לא חייבים להיות ממש במרכז התמונה, לפעמים כאשר יש רקע מעניין נרצה להיות ממוקמים מעט בצד כדי ליצור יותר עניין (חוק השלישים, אני מרחיבה עליו בהמשך).
- אפשר ליצור תנועה בתמונה, למשל אם המבט שלנו מופנה לכיוון מסויים, מי שמסתכל על התמונה יעקוב אחרי המבט ויסתכל על החלק בתמונה אליו פונה המבט שלנו. בעריכה נוכל להוסיף לשם אלמנט מעניין או טקסט.
ב. תאורה
- תאורה טבעית היא התאורה הכי מחמיאה, כדאי לצלם במקום בו יש הרבה אור אבל לא בשמש. שמש יוצרת צללים וניגוד גבוה מדי בין חלקים מוארים ללא מוארים. בצילום עצמי נרצה להיות עם הפנים למקור האור (בבית – שהחלון יהיה מאחורי המצלמה).
- צל. עדיף שהאור יגיע מכמה כיוונים על מנת שלא יווצרו צללים בולטים מדי בתמונה (זה קורה כשיש מקור אור אחד עיקרי שמגיע מהצד). בצילום אוביקטים בבית אפשר לצלם מתחת לחלון כשהוילונות והתריסים פתוחים וכך האור מגיע מלמעלה, ואפשר גם להוסיף תאורה נוספת מהצד. שימו לב שהמצלמה לא עושה צל על האוביקטים.
ג. עזרים שימושיים
- חצובה. אפשר להשתמש בחצובת מצלמה רגילה עם מתאם לטלפון ואפשר גם חצובת תאורה שהיא קלה וזולה יותר. יש חצובות שמאפשרות צילום אנכי, כלומר לחצובה יש מוט שנמצא במקביל לרצפה אליו מחוברת המצלמה וכך היא יכולה לצלם כלפי מטה. עד שאזמין חצובה עזו אני מצלמת אוביקטים באופן ידני, אבל כשאני מצלמת את עצמי תמיד אשתמש בחצובה.
- שלט בלוטות' מאפשר לנו לשלוט בטלפון ולצלם תמונות מרחוק, הוא קטן מאוד, אפשר להחזיק אותו בכף היד בלי שיראו בתמונה והוא עולה דולר-שניים באלי אקספרס.
- רקעי צילום מהממים שאפשר להזמין מהארץ או מאלי אקספרס ומשדרגים כל תמונה. מקבלים נייר עבה מודפס בגודל של כ-60*90, מניחים על השולחן או הרצפה, מסדרים מעל הרקע את האוביקטים ויש תמונה נהדרת.
אפשר גם להעמיד רקע על הקיר, ואז לצלם בגובה האוביקט ויש רקע מאחוריו.
ה. הצילום עצמו
אחרי שמיקמנו את האוביקטים או אותנו בפריים ודאגנו לתאורה מחמיאה – זה הזמן לצלם.. תמיד כדאי להתרחק מעט עם המצלמה ולהשאיר שוליים שיאפשרו לנו גמישות בחיתוך התמונה בשלב העריכה. אני תמיד מצלמת כמה תמונות, משנה קצת את הזוית, מסובבת את האויבקטים, מחייכת לכיוון הזה או השני, מסדרת את השיער אחרת, מרימה או מנמיכה את המצלמה. כך בעריכה אני יכולה לבחור את הצילום הטוב ביותר.
אם אנחנו מצלמים במצלמה עם הגדרות ידניות, זה המקום להתאים את מהירות התריס ומפתח הצמצם על מנת לקבל חשיפה מוצלחת.
Say Cheese!
חלק 3 - עריכת תמונות
עריכה משפרת תמונות באופן דרמטי ויכולה להקפיץ משמעותית גם תמונות שנראות עייפות ומשעממות. בעריכה אנו עושים 2 פעולות עיקריות:
(1) חיתוך התמונה Cropping כך שהכול ישב ממש בול בפריים.
(2) שיפור התמונה מבחינת חשיפה, ניגודיות וצבעים.
(1) חיתוך התמונה – Cropping
דיברנו על קרופינג בתחילת המדריך בהקשר של הרזולוציה. כאן אני רוצה להתמקד בחיתוך בהקשר של בניית הפריים הנכון.
הקרופינג מאפשר לנו ליצור תמונה חדשה שמכילה רק חלק מהתמונה הקיימת. נוכל לבחור אם לשמור על יחס התמונה המקורי או ליצור תמונה עם יחס חדש. נוכל רק לעשות זום-אין קטן, או ממש להתמקד בחלק ספציפי מהתמונה.
אפשר לעשות חיתוך מעניין, שרואים רק חלק מהאוביקט המצולם, למשל בדוגמה הבאה חתכתי כך שיראו רק חלק מהפנים של החתולה ליצירת תמונה קצת דרמטית.
אנחנו יכולים להשתמש בחוק השלישים – כלל מעולם הקומפוזיציה שאומר שאם מחלקים את התמונה עם 2 קווים לרוחב ו-2 קווים לאורך, האוביקט צריך להיות בנקודת מפגש של שני קווים או לאורך אחד הקווים. זה מוסיף עניין לתמונה מאשר אם האויבקט היה נמצא ממש במרכז.
(2) שיפור התמונה – חשיפה, ניגודיות, צבעים
יש כמה כיוונונים שיכולים להקפיץ ממש את התמונה שלנו.
תיקוני חשיפה שולטים על כמות האור בתמונה, עד כמה היא מוארת. אני אוהבת את התמונות שלי מאוד מוארות, עם נטיה להיות שרופות (חשיפת יתר).
- exposure חשיפה – שולטת בכמות האור בתמונה, עד כמה היא מוארת. אני אוהבת את התמונות שלי מאוד מוארות, עם נטיה להיות שרופות (חשיפת יתר).
- highlights בהירים – משפיע על האזורים הבהירים בתמונה – מבהיר או מכהה רק אותם.
- shadows צללים – משפיע על האזהורים הכהים בתמונה – מבהיר או מכהה רק אותם.
- contrast ניגודיות – משפיע על ההבדלים בין האזורים הבהירים לכהים.
- temp טמפ'– הפיכת התמונה לצהובה או כחולה יותר
- tint גוון – הפיכת התמונה לורודה או ירוקה יותר
- saturation רוויה – שולטת בכמות הצבע בתמונה, החל מתמונת שחור-לבן ועד צבעים עזים וחזקים.
- color saturation רוויה לפי צבעים – אפשר גם לשלוט ברוויה של כל צבע בנפרד כדי ליצור תמונות מעניינות.
- clarity חדות – מחדדת טקסטורות או מטשטשת
בעריכה שאני אוהבת לעשות – אגדיל את החשיפה די הרבה, אקטין highlights כדי שהאזורים הבהירים לא יהיו שרופים מדי (לבנים), אגדיל contrast במעט כדי ליצור עניין וניגודיות, אעלה shadows כדי שהאזורים החשוכים יהיו פחות חשוכים, אגדיל vibrance (שזה כמו רוויה אבל משפיע רק על האזורים שהם מלכתחילה עם צבעים חזקים יותר). לפעמים אשנה גם טמפ' ולפעמים אוסיף גם שוליים כהים, כמו שיש בתמונה הימנית בשלישיה כאן למטה.
וכך הופכים תמונה בינונית ודלה לתמונה מוארת ומושכת.
תוכנות לעריכת תמונות
- במחשב: לייטרום של אדובי.
- בטלפון הנייד: האפליקציה המובנית של המצלמה וגם snapseed.
- שירותים אונליין לעיצוב גרפי כמו קאנבה מאפשרות עריכה בסיסית של התמונות.
חלק 4 - הוספת אלמנטים ועיצוב גרפי
הרבה פעמים נרצה להוסיף לתמונה אלמנטים – החל מטקסט פשוט או לוגו ועד איורים ועריכה יצירתית. לפעמים אפילו לא נשתמש בתמונה אלא רק באלמנטים – טקסט, איורים, צורות. יש המון דוגמאות והשראת לעריכה יצירתית, שתי יוצרות שתמיד מגוונות בעיצובים שלהן הן דנה ישראלי והילה לוקסנבורג קופר. לשתיהן יש קורסים ומדריכים לעיצוב יצירתי.
כאן במדריך אסביר על עקרונות עיצוב בסיסיים כמו התאמת צבעים, גודל גופן ופרופורציה בין אלמנטים בתמונה. כי הרבה לפני שאנחנו משתגעים עם היצירתיות, הבסיס שלנו צריך להיות טוב. התמונה צריכה להיראות הרמונית, מובנת ולהבליט את המסר העיקרי שלנו.
במדריך לויזואליות אני מרחיבה על כלים להתאמת צבעים, להסרת רקע מתמונה ולכיווץ תמונות.
הנה כמה דוגמאות להוספת טקסט לתמונות:
עקרונות לעיצוב גרפי נעים ומזמין
כדי שיהיה קל, לשטח המלא שאנו מעצבים אקרא קאנבס (בד ציור) ולתמונה שאנו שמים בתוך הקאנבס – תמונה (זה מינוח מקובל בתוכנות עריכה).
- תמונה גדולה – שתופסת את רוב או כל שטח הקאנבס.
- מעט טקסט – שנמצא לצד התמונה על בלוק צבע אחיד או על גבי התמונה באזור של צבע אחיד.
- אחידות צבעים – נתאים בין צבעי התמונה לצבעי הטקסט ובלוק הצבע. אם לעסק שלנו יש צבעים מוגדרים ושפה ויזואלית, נשתמש בהם. במדריך לויזואליות אני מרחיבה על כלים להתאמת צבעים.
- ניגודיות בצבע ובגודל – הטקסט יהיה בצבע בולט ומנוגד לצבע שמתחתיו (בלוק הצבע או התמונה עצמה), ויכול להיות מורכב מגופנים בגדלים שונים (לא יותר מדי, 2-3 גדלים).
- מרווח – יש מרווחים בין השורות השונות של הטקסט, יש מרווחים בין הטקסט לשולי בלוק הצבע או לשולי התמונה. יש מרווחים בין האוביקט העיקרי בתמונה לבין שולי התמונה (לא חובה, תלוי בתמונה ובהקשר). רצוי שהמרווחים יהיו אחידים (גם כאן זה תלוי הקשר).
איך לא לעצב תמונה?
והנה דוגמה לעיצוב תמונה לא כ"כ מוצלח. מזהים את ההבדלים לעומת התמונות מלמעלה?
אז מה הבעיה עם העיצוב כאן למעלה? הקאנבס מכיל יותר מדי טקסט ומידע, התמונות יפות אבל תופסות חלק קטן משטח הקאנבס. יש שתי תמונות במקום אחת, והן לא סימטריות. התמונה השמלאית צמודה לשולי הקאנבס, התמונה הימנית לא צמודה אבל המרווחים שמקיפים אותה לא שווים. הטקסט בגודל אחיד, הוא צמוד לשולי הקאנבס, אין מרווחים וזה גורם לתחושת מחנק. אין התאמת צבעים בתמונה. בקיצור הכל בה עקום 🙂
גופנים
יש גופנים חינמיים חופשיים לשימוש אישי בלבד ויש גופנים חינמיים לשימוש מסחרי (כמו הגופנים ב-google fonts). יש גופנים בתשלום לשימוש מסחרי, ויש מנוי בקאנבה שמציע מגוון רחב של גופנים בעברית.
בארץ אפשר לרכוש גופנים מפונטביט (הגופנים שלי הם משם), אאא, הפונטון, מאסטרפונט ועוד.
תוכנות לעיצוב גרפי
הכי קלה, פשוטה ונוחה עם תמיכה טובה בעברית היא קאנבה, עם אינסוף גופנים (גם בעברית) ואפשרויות של טקסט, תמונות, איורים, צורות, רשתות, מסגרות. אני משתמשת במנוי בתשלום של קאנבה.
בתוך קאנבה אפשר לעשות גם עריכה בסיסית של התמונה עצמה, ולא רק של האלמנטים הגרפיים, אבל את עיקר העריכה של התמונות שלי אני מבצעת בנפרד במחשב ומעלה את התמונה המוכנה לקאנבה להוספת קישוטים ואלמנטים.
יש לקאנבה גם אפליקציה למובייל שכמובן לא השתמשתי בה מעולם כי עבורי עבודה במחשב הרבה יותר קלה, נוחה ובריאה מאשר דרך הטלפון הנייד.
יש גם את אילוסטייטור של אדובי וגם בפאוור פוינט אפשר לעשות אחלה של דברים. כשאני מעצבת תמונה ממש פשוטה של מלבן צבע עם טקסט, בד"כ אני עושה זאת עם Snag-it Editor.
טיפ אחרון לדרך!
אם ההתחלה מרגישה לכם קצת קשה, תתחילו במחקר השראות. לכו לאינסגטרם ולפינטרסט וסמנו לעצמכם עיצובים ותמונות שאהבתם. לכל תמונה כזו תרשמו מה במיוחד אהבתם בה כך שתוכלו לשחזר את הסגנון המתאים לכם בעצמכם.
אני לא חושבת שאנחנו צריכים ליצור תמונות יוצאות מן הכלל, במיוחד כאשר זה לא המקצוע שלנו. אנחנו מכוונים לתמונות נעימות, מעניינות, הרמוניות.
