כל כך קל להיות שכיר ולקבל משכורת מסודרת בסכום קבוע (יחסית) ובתאריך קבוע. אבל אנחנו העצמאים? אין לנו באמת משכורת. אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו משכורת באופן מלאכותי ובאופן יזום ופעיל למשוך אותה מחשבון הבנק של העסק לחשבון הבנק של הבית. אבל מה גובה המשכורת? ומה קורה כשההכנסות משתנות בין החודשים? ואיך להתייחס לשעות העבודה שלנו כשאנו מתמחרים מוצרים?
במאמר נלמד איך לעשות את זה נכון 😊
תוכן עניינים
אז כמה משכורת למשוך?
התשובה לשאלה "כמה משכורת למשוך" מתחילה בבית ולא בעסק.
אנחנו רוצים קודם לעשות סדר בכספים של הבית, בהוצאות, בחסכונות ובמטרות שלנו – ולהבין כמה כסף הבית צריך כל חודש. לא כמה כסף צריך כדי לסגור את החודש, אלא כמה כסף אנחנו צריכים כדי לממן את המחיה השוטפת שלנו, את המותרות והתחביבים שלנו וגם חסכונות לעתיד עבור המטרות שלנו.
מתוך הסכום שקיבלנו שהבית צריך, נפחית מקורות הכנסה נוספים שיש לבית כמו משכורת של בן או בת הזוג, קצבאות, הכנסה משכ"ד או הכנסות אחרות שיש לנו. כך נגלה מהו הרווח המינימלי (אחרי מיסים) שהעסק צריך להשיג. השורה התחתונה המינימלית של העסק.
כשיש לנו את הנתון הזה אפשר להתחיל להסתכל על הרווח בפועל בעסק.
הרווח האמיתי בעסק
כדי לחשב כמה העסק מרוויח נפחית את ההוצאות והמיסים מההכנסות, ולא נתייחס לשעות העבודה כאל הוצאה (כי זה משבש את השורה התחתונה). אם חישבנו רווח שנתי, נחלק אותו ב-12, ונקבל את הרווח החודשי הממוצע בעסק, ממנו נוכל למשוך את המשכורת הביתה.
בחודשים בהם נרוויח יותר, נעביר את הסכום הממוצע, ונשאיר כסף בעסק לחודשים בהם המכירות והרווחים נמוכים יותר. זה נכון גם אם העסק עונתי וההכנסות משתנות משמעותית בין החודשים, וגם אם יש חודשים בהם אנו מבחירה עובדים פחות – כי לקחנו חופש או התמקדנו בפיתוח מוצרים חדשים בעסק.
ואם הרווח בעסק לא מספיק גדול?
אם השורה התחתונה בעסק לא יכולה לתמוך במשכורת הדרושה לבית, נבצע 3 פעולות:
- נמצא מקורות הכנסה אחרים לבית – עבודה נוספת או שימוש בחסכונות ייעודיים (שזו היתה המטרה המקורית שלהם).
- נקטין את המשכורת החודשית שמושכים הביתה לסכום שהעסק יכול לעמוד בו לאורך זמן. אין טעם לקבוע יעד משכורת גבוה ולא לעמוד בו.
- נגדיל את הרווח בעסק 😊 באמצעות אסטרטגיה שיווקית ותמחור מוצרים נכון ורווחי.
השקעות וחסכונות בעסק
בנוסף על המשכורת, נרצה להשאיר בעסק גם כספים עבור השקעות עתידיות בעסק ועבור חסכונות לשעת חירום. חסכון לשעת חירום כולל סכום כסף למימון ההוצאות הקבועות בעסק למשך מספר חודשים במקרה חירום בו אין מכירות בכלל (והמצבים האלה קורים גם בלי קשר לקורונה).
המשכורת אינה הוצאה
המשכורת אינה הוצאה מוכרת
עבור עוסקים פטורים ומורשים, המשכורת אינה הוצאה מוכרת למס הכנסה. מבחינת רשויות המס, הרווח בעסק מחושב לפי ההכנסות פחות ההוצאות המוכרות, ואנחנו יכולים לעשות איתו מה שבא לנו. להשאיר בעסק, להעביר לבית, לשים בפיקדון – זה בכלל לא משנה. גם כשנעביר לעצמנו משכורת, הכסף הזה לא צבוע מבחינת מס הכנסה. בגלל זה, מבחינה חוקית אפשר לנהל את הכספים של העסק בחשבון הבנק הפרטי, אם כי זה ממש לא מומלץ וכדאי מאוד להפריד בין חשבונות הבנק של העסק ושל הבית, גם אם אנחנו עדיין עסק קטן או מתחיל.
יותר מזה, בגישה שלי, המשכורת אינה צריכה להיחשב כהוצאה בעסק, גם לא בדוח הניהולי שלנו, וגם לא כשאנו מתמחרים מוצרים קיימים וחדשים (יש גישות אחרות).
הפרדה בין הרווח לשעות העבודה
ישנה גישה שאומרת שעלינו להדביק סכום כסף לשעת עבודה שלנו (למשל 200 ₪), ולהוסיף את עלות שעת העבודה להוצאות העסק כאשר אנו מחשבים רווח בעסק או להוסיף את עלות שעת העבודה להוצאות המוצר כאשר אנו מבצעים תמחור וקובעים מחיר למוצר. אני חושבת שגישה זו מבלבלת מכמה סיבות ומציעה גישה פשוטה וברורה יותר.
בשיטה שלי, נפריד בין שעות העבודה לרווח בעסק. נחשב את הרווח בעסק על ידי הפחתת כל ההוצאות בעסק מההכנסות. בנוסף נרשום את כל שעות העבודה שלנו. את הרווח נחלק בשעות העבודה שלנו – וכך נקבל את הרווח האמיתי לשעת עבודה.
קיבלנו שלושה נתונים:
- הרווח בעסק
- שעות העבודה בעסק
- הרווח לשעת עבודה
לדוגמה, אם הרווח בעסק הוא 20,000 ₪ ושעות העבודה החודשיות הן 200, הרווח לשעה הוא 100 ₪.
יתרונות השיטה
- מקבלים את הרווח האמיתי לשעת עבודה, ולא ממציאים מספר שאין לו אחיזה במציאות.
- השורה התחתונה דומה לרווח שנגיש בדוח למס הכנסה. לא נוצר בלבול מיותר או הפסד פיקטיבי רק כי קבענו מחיר גבוה מדי לשעת עבודה (מה שיכול לקרות בשיטה האחרת).
תובנות!
יופי! אז יש לנו את הרווח בעסק, שעות העבודה בעסק והרווח לשעת עבודה. עכשיו זה הזמן להעלאת שאלות והסקת מסקנות.
- האם סך הרווח בעסק מספיק גבוה עבורנו ועבור המשכורת שאנו צריכים למשוך הביתה?
- כמה שעות עלינו לעבוד עבור הרווח הרצוי בעסק לעומת כמה שעות אנחנו רוצים לעבוד בעסק? אם ניקח את הדוגמה הקודמת, בה עבור רווח של 20,000 עלינו לעבוד 200 שעות, אבל אנו רוצים לעבוד רק 150 שעות בעסק – מה אז? אנחנו צריכים להגדיל את הרווחיות בעסק כדי שתהיה הלימה בין שעות העבודה הדרושות להגיע לרווח לשעות העבודה הרצויות.למשל על ידי העלאת מחירים שתתבצע עם תכנון שיווקי נכון או יצירת מוצרים שדורשים פחות מהזמן שלנו (כמו קורסים דיגיטליים או ליווי בהתכתבות).
תמחור מוצרים ושירותים
חישוב דומה של הרווח השעתי נוכל לעשות גם עבור כל מוצר בנפרד על מנת לתמחר אותו ברווח.
נחשב את הרווח מהמוצר על ידי הפחתת ההוצאות הישירות והעקיפות מהכנסות המוצר (תוכלו ללמוד איך לעשות זאת כאן). את הרווח נחלק בשעות העבודה שלנו שהוקדשו למוצר זה וכך נקבל את הרווח האמיתי לשעת עבודה עבור מוצר זה בלבד.
לדוגמה – אם הכנסות המוצר הן 10,000 וההוצאות הישירות והעקיפות הן 4,000, אז הרווח מהמוצר הוא 6,000. אם עבדתי על המוצר 40 שעות בחודש ובנוסף חלקו בשעות העבודה העקיפות הוא 20 שעות, סך שעות העבודה המוקדשות למוצר הוא 60 שעות והרווח השעתי האמיתי שלי הוא 100. בשיטה זו נוכל לבדוק מהו הרווח השעתי שלנו לכל אחד מהמוצרים ולראות אילו מהמוצרים יותר רווחי לנו.
כך גם נוכל לשנות את מחירי המוצרים על מנת להגיע לרווח השעתי הנכון לנו.
שעות עבודה המושקעות בפיתוח מוצרים ושירותים
אנו משקיעים שעות עבודה רבות בעת פיתוח מוצר או שירות חדש ולא תמיד יודעים איך להתייחס לעשות האלו בעת תמחור המוצר.
אני מציעה שתי גישות – שתיהן טובות ועלינו לבחור את הגישה היותר מתאימה ונוחה לנו:
- להתייחס לשעות העבודה המושקעות בפיתוח עסקי כאל שעות עבודה עקיפות בעסק, כלומר שאינן משוייכות למוצר ספציפי, אלא שעות כמו שיווק, ניהול כספים וכו'. שיטה זו היא יותר קלה לחישוב.
- לרשום את השעות האלו כשעות ישירות של המוצר, להחליט תוך כמה יחידות מוצר אנו רוצים להחזיר את ההשקעה בשעות עבודה ולבצע את תמחור המוצר בהתייחס לכמות מוצרים ספציפית. נקבע מחיר שעבור כמות היחידות שהחלטנו עליה תביא אותנו לרווח השעתי הרצוי.
סיכום
הרווח בעסק והמשכורת שאנו מושכים הביתה הם חלק חשוב מאוד מחיינו העצמאיים. הם לא תמיד העיקר בעשייה העסקית שלנו, אבל הם משמעותיים. אם לא נרוויח מספיק – לא נוכל להמשיך בעשייה העסקית החשובה שלנו. עלינו למשוך באופן יזום משכורת חודשית הביתה, בתאריך קבוע ובסכום קבוע על מנת לייצר סדר כלכלי גם בבית וגם בעסק.
