במרץ 2015 היה ניתן לקנות ארבעה שקלים באמצעות דולר אחד, במילים אחרות, שער החליפין של הדולר היה 4 שקלים. היום (אוגוסט 2019) שע"ח של שקל-דולר עומד על 3.5 שקלים. כלומר, עם כל דולר אחד ניתן לרכוש פחות שקלים – הדולר נחלש (ביחס לשקל) והשקל התחזק (ביחס לדולר).
זה נשמע מוזר להגיד שהשקל התחזק כשהוא ירד מ-4 שקלים ל-3.5 שקלים, אבל בעצם מה שקרה זה כששער הדולר היה 4 שקלים, היה ניתן עם כל שקל לרכוש 0.25$. כששער הדולר ירד ל-3.5 שקלים, המשמעות היא שניתן לרכוש עם כל שקל 0.29$. כלומר ניתן לרכוש יותר דולרים עבור כל שקל לעומת השער הקודם, ולכן השקל בעצם התחזק.
כשאנחנו מדברים על שערי חליפין, תמיד צריך לזכור שהם מראים יחס בין שני מטבעות. כאשר האחד מתחזק, השני נחלש. אם השקל מתחזק ביחס לדולר, הדולר נחלש ביחס לשקל.
ומה קורה כשהדולר עולה מ-3.5 ל-4 שקלים – זה מצב בו השקל נחלש לעומת הדולר, כלומר עם כל שקל אפשר לקנות פחות דולרים. למצב של היחלשות השקל קוראים גם פיחות (המונח פיחות אמור לציין רק פעולה יזומה של הממשלה, בפועל המונח מתייחס גם לשינוי טבעי בשער החליפין). להתחזקות המטבע קוראים גם ייסוף.
מה משפיע על שער החליפין
שער החליפין הוא המחיר של השקל, והוא מתנהג בגדול כמו מחיר של סחורה בשוק. כאשר יש הרבה ביקוש לשקל, המחיר שלו עולה (השקל מתחזק, עם כל שקל אפשר לקנות יותר דולרים, על כל דולר מקבלים פחות שקלים). כאשר הביקוש לשקל קטן, אבל ההיצע גדול (כלומר יותר אנשים רוצים להמיר שקלים למטבע חוץ), המחיר של השקל פוחת.
מה מגדיל את הביקוש לשקל?
ביקוש גבוה לשקל אומר שהרבה גורמים רוצים לקנות שקלים, להמיר את הדולרים שלהם לשקלים (זה יכול להיות כל מטבע אחר, לצורך הנוחות אני משתמשת בדולר).
- יצואנים ישראליים, שמייצרים בארץ ומוכרים בחו"ל, מקבלים את ההכנסות שלהם בדולר, אבל צריכים לשלם משכורות בארץ בשקלים – לכן הם מעלים את הביקוש לשקל, כי הם רוצים למכור דולרים ולקבל שקלים.
- חברות עולמיות שיש להן פעילות בארץ, כמו אינטל, מקבלת את רוב ההכנסות שלה בחו"ל, וצריכה לשלם משכורות בארץ, גם היא תרצה להמיר דולרים תמורת שקלים.
- השקעות מחו"ל בארץ – קרנות הון-סיכון, קרנות ענק אחרות שמשקיעות בהיי-טק בארץ – קונות את ההשקעה שלהן בשקלים, לכן הן גם צריכות למכור דולרים ולקנות שקלים.
- פער ריביות בין חו"ל לישראל – אם ריבית בנק ישראל גבוהה מהריבית בחו"ל, זה יגרום לכניסת דולרים לארץ והשקעה בשקלים (למשל השקעה באג"ח ממשלתי, מאחר וריבית חסרת הסיכון בארץ גבוהה מריבית חסרת סיכון בחו"ל). לכן הפחתת ריביות בחו"ל משפיעה על שע"ח.
מה מגדיל את היצע השקלים?
- יבוא – יבואנים קונים את המוצרים שלהם בדולרים, ומוכרים אותם בארץ בשקלים. הם מקבלים שקלים, וכדי לקנות הם צריכים למכור את השקלים שלהם ולרכוש דולרים, איתם הם קונים את הסחורה שהם מייבאים.
- חופשות ונסיעות עבודה בחו"ל – הישראלים מוכרים שקלים וקונים דולרים. גם אם החופשה הוזמנה בארץ בשקלים, בפועל השקלים האלה נמכרו והתשלום למלון עצמו כנראה בוצע בדולר.
מה טוב לנו? שקל חזק או חלש?
יש טוב ויש פחות טוב בכל אפשרות, וזה גם משתנה בהתאם לנקודת המבט.
לפרט הבודד, כלומר אני, ממש נחמד שהשקל חזק, וכשאני מזמינה באלי-אקספרס או באמזון בדולרים, אני משלמת פחות שקלים.
זה גם לא-רע ברמה של המשק, כאשר השקל חזק היבואנים צריכים לשלם פחות שקלים על הסחורה שהם קונים. תאורטית, ההוזלה אמורה להתגלגל גם לצרכנים. בפועל, מאחר ושוק היבוא לא פתוח לחלוטין, ייתכן כי ישנם יבואנים שמשאירים אצלם חלק או את כל ההפרש ואז המשק בכללותו לא נהנה מהתחזקות השקל.
ליצואנים, לעומת זאת, עדיף שקל חלש כי הם יקבלו יותר שקלים על כל דולר שהם מוכרים. אם יצואן מוכר את המוצר שלו במחיר 100$, עדיף לו לקבל 400 שקלים (שע"ח 4 כאשר השקל חלש) מאשר 350 שקלים (שע"ח 3.5 כאשר השקל חזק). ככל שהשקל מתחזק, התמורה שמקבלים היצואנים בשקלים עבור המוצר שלהם נמוכה יותר או שהם מעלים את מחיר המוצר בדולר ואז ייתכן וימכרו פחות יחידות מהמוצר. בכל אחד מהמקרים היצואן עלול לייצר פחות או להעתיק את פעילותו למדינות אחרות, ובכך לפגוע במשק הישראלי (פחות תוצר, יותר אבטלה).
מקווה שהנושא יותר ברור עכשיו
בעיתונות הכלכלית מדברים הרבה על פיחות, ייסוף, התחזקות, טוב ליצואנים, רע ליצואנים, טוב לצרכנים, רע לצרכנים. אני ממש מקווה שעכשיו המושגים האלו יותר ברורים.