שקל חזק, פיחות, שע”ח ומט”ח – #מושגים בכלכלה

במרץ 2015 היה ניתן לקנות ארבעה שקלים באמצעות דולר אחד, במילים אחרות, שער החליפין של הדולר היה 4 שקלים. היום (אוגוסט 2019) שע”ח של שקל-דולר עומד על 3.5 שקלים. כלומר, עם כל דולר אחד ניתן לרכוש פחות שקלים – הדולר נחלש (ביחס לשקל) והשקל התחזק (ביחס לדולר).

זה נשמע מוזר להגיד שהשקל התחזק כשהוא ירד מ-4 שקלים ל-3.5 שקלים, אבל בעצם מה שקרה זה כששער הדולר היה 4 שקלים, היה ניתן עם כל שקל לרכוש 0.25$. כששער הדולר ירד ל-3.5 שקלים, המשמעות היא שניתן לרכוש עם כל שקל 0.29$. כלומר ניתן לרכוש יותר דולרים עבור כל שקל לעומת השער הקודם, ולכן השקל בעצם התחזק. 

165 Strong Shekel

כשאנחנו מדברים על שערי חליפין, תמיד צריך לזכור שהם מראים יחס בין שני מטבעות. כאשר האחד מתחזק, השני נחלש. אם השקל מתחזק ביחס לדולר, הדולר נחלש ביחס לשקל.

 ומה קורה כשהדולר עולה מ-3.5 ל-4 שקלים – זה מצב בו השקל נחלש לעומת הדולר, כלומר עם כל שקל אפשר לקנות פחות דולרים. למצב של היחלשות השקל קוראים גם פיחות (המונח פיחות אמור לציין רק פעולה יזומה של הממשלה, בפועל המונח מתייחס גם לשינוי טבעי בשער החליפין). להתחזקות המטבע קוראים גם ייסוף.

166 Pihut-Shekel
שימו לב שהחץ הפוך! השער השתנה מ-3.5 שקלים לדולר ל-4 שקלים לדולר

מה משפיע על שער החליפין

 שער החליפין הוא המחיר של השקל, והוא מתנהג בגדול כמו מחיר של סחורה בשוק. כאשר יש הרבה ביקוש לשקל, המחיר שלו עולה (השקל מתחזק, עם כל שקל אפשר לקנות יותר דולרים, על כל דולר מקבלים פחות שקלים). כאשר הביקוש לשקל קטן, אבל ההיצע גדול (כלומר יותר אנשים רוצים להמיר שקלים למטבע חוץ), המחיר של השקל פוחת.

מה מגדיל את הביקוש לשקל?

ביקוש גבוה לשקל אומר שהרבה גורמים רוצים לקנות שקלים, להמיר את הדולרים שלהם לשקלים (זה יכול להיות כל מטבע אחר, לצורך הנוחות אני משתמשת בדולר).

  • יצואנים ישראליים, שמייצרים בארץ ומוכרים בחו”ל, מקבלים את ההכנסות שלהם בדולר, אבל צריכים לשלם משכורות בארץ בשקלים – לכן הם מעלים את הביקוש לשקל, כי הם רוצים למכור דולרים ולקבל שקלים.
  • חברות עולמיות שיש להן פעילות בארץ, כמו אינטל, מקבלת את רוב ההכנסות שלה בחו”ל, וצריכה לשלם משכורות בארץ, גם היא תרצה להמיר דולרים תמורת שקלים.
  • השקעות מחו”ל בארץ – קרנות הון-סיכון, קרנות ענק אחרות שמשקיעות בהיי-טק בארץ – קונות את ההשקעה שלהן בשקלים, לכן הן גם צריכות למכור דולרים ולקנות שקלים.
  • פער ריביות בין חו”ל לישראל – אם ריבית בנק ישראל גבוהה מהריבית בחו”ל, זה יגרום לכניסת דולרים לארץ והשקעה בשקלים (למשל השקעה באג”ח ממשלתי, מאחר וריבית חסרת הסיכון בארץ גבוהה מריבית חסרת סיכון בחו”ל). לכן הפחתת ריביות בחו”ל משפיעה על שע”ח.

מה מגדיל את היצע השקלים?

  • יבוא – יבואנים קונים את המוצרים שלהם בדולרים, ומוכרים אותם בארץ בשקלים. הם מקבלים שקלים, וכדי לקנות הם צריכים למכור את השקלים שלהם ולרכוש דולרים, איתם הם קונים את הסחורה שהם מייבאים.
  • חופשות ונסיעות עבודה בחו”ל – הישראלים מוכרים שקלים וקונים דולרים. גם אם החופשה הוזמנה בארץ בשקלים, בפועל השקלים האלה נמכרו והתשלום למלון עצמו כנראה בוצע בדולר.
בעבר בנק ישראל היה מתערב השוק המט”ח על מנת להשפיע עליו, אבל המדיניות הזו הופסקה וכיום שערי המטבעות נקבעים בשוק החופשי על פי היצע וביקוש.

מה טוב לנו? שקל חזק או חלש?

יש טוב ויש פחות טוב בכל אפשרות, וזה גם משתנה בהתאם לנקודת המבט.

לפרט הבודד, כלומר אני, ממש נחמד שהשקל חזק, וכשאני מזמינה באלי-אקספרס או באמזון בדולרים, אני משלמת פחות שקלים.

זה גם לא-רע ברמה של המשק, כאשר השקל חזק היבואנים צריכים לשלם פחות שקלים על הסחורה שהם קונים. תאורטית, ההוזלה אמורה להתגלגל גם לצרכנים. בפועל, מאחר ושוק היבוא לא פתוח לחלוטין, ייתכן כי ישנם יבואנים שמשאירים אצלם חלק או את כל ההפרש ואז המשק בכללותו לא נהנה מהתחזקות השקל.

ליצואנים, לעומת זאת, עדיף שקל חלש כי הם יקבלו יותר שקלים על כל דולר שהם מוכרים. אם יצואן מוכר את המוצר שלו במחיר 100$, עדיף לו לקבל 400 שקלים (שע”ח 4 כאשר השקל חלש) מאשר 350 שקלים (שע”ח 3.5 כאשר השקל חזק). ככל שהשקל מתחזק, התמורה שמקבלים היצואנים בשקלים עבור המוצר שלהם נמוכה יותר או שהם מעלים את מחיר המוצר בדולר ואז ייתכן וימכרו פחות יחידות מהמוצר. בכל אחד מהמקרים היצואן עלול לייצר פחות או להעתיק את פעילותו למדינות אחרות, ובכך לפגוע במשק הישראלי (פחות תוצר, יותר אבטלה).

מקווה שהנושא יותר ברור עכשיו

בעיתונות הכלכלית מדברים הרבה על פיחות, ייסוף, התחזקות, טוב ליצואנים, רע ליצואנים, טוב לצרכנים, רע לצרכנים. אני ממש מקווה שעכשיו המושגים האלו יותר ברורים.

מירה רוזנפלד

הי! אני מירה

יועצת עסקית. זה הבלוג שלי ובו אני חולקת מדריכים ורעיונות שיאפשרו לך לממש את מלוא הפוטנציאל שלך ושל העסק שלך. קריאה מועילה!

תמונה של מירה רוזנפלד על רקע תל אביב

פינת השאלה

האנונימית

יש לך שאלה עסקית שלא נעים לך לשאול? זה המקום לשאול כל שאלה – קטנה כגדולה, טפשית או מורכבת – ואענה עליה כמיטב יכולתי בפינה חדשה בבלוג.

אפשר (אבל לא חייבים) להשאיר מייל כדי שאעדכן אותך בעת פרסום התשובה. בכל מקרה לא אפרסם את המייל שלך בפומבי ♥

יעוץ עסקי

6 פגישות ב-1,500 ₪

לפרטים על ייעוץ עסקי איתי:

המדריכים שבעלי עסקים הכי מתעניינים בהם:

מאמרים אחרונים:

ייעוץ עסקי ראשוני

שיחה טלפונית של 30 ד'

לתיאום:

תוכן עניינים

אני מלווה בעלי ובעלות עסקים מתחום הכושר והתנועה להגדלת העסק באמצעות שיווק מבוסס תוכן ושיפור הרווחיות. לייעוץ אישי שלחו לי הודעה בוואטסאפ או כאן בטופס:

בהצלחה מעומק הלב!
♥ מירה רוזנפלד

אל תפספסו אף מדריך!

הירשמו לרשימת התפוצה וקבלו טיפים והדרכות לניהול העסק שלכם

נעים להכיר!

נעים מאוד, אני מירה רוזנפלד, יועצת עסקית וכלכלית לעצמאים. אני מלמדת חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך, שיווק אותנטי ונעים באמצעות תוכן והבנה וניתוח של נתונים כלכליים, במטרה לעזור לעצמאים להגיע להישגים מצויינים ולממש את הפוטנציאל שלהם. אני מאמינה במצויינות ובדוגמה אישית ולכן את הדברים שאני מלמדת – אני גם עושה בעצמי.

אני משווקת באמצעות תכנים במגוון פלטפורמות (פייסבוק, בלוג, ניוזלטר ויוטיוב), מנהלת את הכסף שלי ותמיד חושבת קדימה, איך לעשות יותר, איך להצליח יותר ואיך לעזור יותר לקהילה שלי.

יש לי ניסיון של מעל עשר שנים בתחום הניהול הפיננסי, תכנון כלכלי ואסטרטגיות תמחור. אני בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון בהצטיינות יתרה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב בהתמחות שיווק ואסטרטגיה. בנוסף התמחיתי בייעוץ עסקי,באימון אישי ובתכנון פיננסי אישי. עוד עליי

אקסל לניהול תקציב הוצאות

לעסק

אקסל לרישום הוצאות הוא אחד הכלים הפיננסיים החזקים ביותר שיעזרו לנהל את העסק שלך ולהגיע לרווחיות גבוהה יותר.

אחרי מילוי הטופס הקובץ ישלח אליך במייל